נאומים שנישאו בטקס ההנצחה למייסד
העמותה יורגראו יעקב
ביום : כ"ז תשרי תשס"ט 26.10.2008
שנערך בבית ציוני אמריקה בתל אביב
------------------------------------------------------------------
מדבריו מר אלנבוגן ישראל
חברות
וחברים יוצאי גורה הומורה והסביבה,
כבוד
ועונג לי להשתתף בכנס זה – וכנראה אני מהמבוגרים שעוד לפני
הגירוש לטרנסניסטריה כבר עבדו – הייתה להם תעסוקה ואני בטוח
שחלק מהנוכחים זוכרים אותי כמורה בבית הספר היהודי.
היה לי
דחף פנימי ורצון רב למרות מספר מגבלות להשתתף בכנס זה ואני שמח
להיות פה יחד אתכם.
מסביב
לביטוי או הפתגם "דור הולך ודור בא – והעולם כמנהגו נוהג" אני
הבהיר את דבריי :
מה זה
דור ? באופן כללי של: 25-30 שנים אבל באבן שושן מצאתי לדור גם
הגדרה אחרת וזה בדיוק מתאים למפגשים של יוצאי גורה הומורה. דור
זה : קבוצת אנשים החיים בפרק זמן אחד וקשורים לנושא אחד.
לביטוי "העולם כמנהגו נוהג " אני קושר הגעגועים והשאיפה לפגוש
את האנשים שגדלו וחונכו באותה אווירה ובאותה סביבה שהיא העיירה
גורה הומורה.
בהתאם
להגדרה של דור העמותה בעצמה כבר קבע במכתב ההזמנה לכנס זה
שלושה דורות:
-
דור הוותיקים
-
דור המייסדים
-
דור ההמשך – שאני משלים את השם דור ההמשך הישראלי
כל דור
תרם למפגשים של יוצאי גורה הומורה.
דור
הוותיקים
שכלל גם אנשים שעלו לפלסטיין עוד לפני הגירוש לטרנסניסטריה
כחלוצים וביניהם היה מנצי אייזק – והוא שאף אחרי שהגיע העלייה
הגדולה של ניצולי השואה לארגן מפגש של יוצאי העיירה. הוא גייס
למטרה זו מספר חברים גם אני הייתי ביניהם והצליח במאי 1961
באולמי דן תל אביב מפגש של 200 יוצאי גורה הומורה זאת הייתה
חגיגה מאד נוסטלגית. הרעיון הזה התחיל להעסיק את דור
המייסדים שלקחו לעצמם להמשיך את העבודה שהתחילו הוותיקים.
ביום
העצמאות 1977 התקיים ביערות מנשה ביוזמת יפה ברגר ז"ל (לוצ'י
אחות של ז'קי ושרגא) מפגש מאד מרגש שהופסק עקב ירידת גשם
בפתאומיות ואירוע זה הביא להרגשה שיש לארגן מפגש ממוסד בתוך
מבנה.
ז'קי
ואוקה יורגראו עם קבוצת חברים וחברות מילדות התחילו לטפל בזה
ובשנת 1986 התקיים בבית הבראה של קיבוץ שפיים מפגש דו יומי
בסוף שבוע ומאז כמעט כל שנתיים התקיימו מפגשים חלק בבית
הבראה בזיכרון יעקב.
בינתיים הוועדה שאירגנה נרשמה כעמותה וכיושב ראש
נבחר
ז'קי יורגראו ז"ל .
המפגש
בנובמבר 1992 היה מוקדש להוצאת הספר גורה - הומורה שהעורך שרגא
ישורון נמצא בינינו ישר כח.
העמותה
המשיכה את פעילותה הן בעזרה לנזקקים ובארגון כנסים שהתקיימו
מתקופה לתקופה בתל אביב כמו במוזיאון הארץ, בית החייל, אולם
בני ברית ובמלון קראון פלאזה .
לפני
שאני מסיים ברצוני לציין דבר שאולי חלק מהמשתתפים לא יודעים
העיר: GURA HUMORA
קיבלה מטעם מדינת ישראל ב- 28 לנובמבר 2005 דיפלומה והמדליה
DREPT INTRE POPOARE
זה
אומר "חסידי אומות העולם" עבור משפחה
VALERIAN SI MINODORA BELECA
שאין
להם יורשים והצילו באפריל 1944 מספר יהודים ממות בטוח.
ועכשיו
לסיום:
הכנס
האחרון של דור המייסדים בשיתוף פעולה עם דור ההמשך
התקיים
ב: 11.3.2007 במוזיאון בית התפוצות בתל אביב במטרה להצבת לוח
זיכרון לזכר אנשי הקהילה שניספו בשואה.
אחרי
הכנס האחרון הראו 2 דברים :
ז'קי
יורגראו נפטר יהיה זכרו ברוך על פעילותו ואישיותו עוד ידובר.
דור
ההמשך – הדור הישראלי התחיל את פעילותו ואירגן את הכנס הזה.
אני מאחל בשימכם ובשמי ליהודית ללבנת ולשלמה הצלחה בכל אשר
יפנו.
דברים לזכרו של ז'קי יורגראו
26.10.2008 בבית ציוני אמריקה
מדבריו של שוקי ברודר
שנאמרו ע"י יהודית גנץ בעקבות היעדרותו
שמי
שוקי ברודר ואני נינם של המלמד ישראל משה ורוזל פדר מגורה
הומורה אשר נספו טרנסניסטריה. עד שהכרתי את ז'קי לא ידעתי דבר
על גורלם של הסבא והסבתא רבא שלי, ולמעשה לא הכרתי וידעתי דבר
על גורה הומורה.
את
ז'קי נפלה בחלקי הזכות להכיר אך לפני מספר שנים מועט (כ-4) ודי
באקראי, אז הגיע לידי מסמך שמילא סבי כאשר ברח ב-1938 מגרמניה
עם סבתי ואמי שהייתה אז תינוקת בת שנתיים, חצה את הגבול לשוויץ
וקיבלו אשרת כניסה לבוליביה – לא היו להם הרבה ברירות.
במסמך
מצוינים שמותיהם של הוריו , הסבא והסבתא רבא שלי , ומקום
מגוריהם – גורה הומורה . לקח לי כמה ימים להיזכר שכבר שמעתי את
השפם הזה בעבר מאחיו של סבי – שמחה פדר ז"ל והתחלתי לחפש
באינטרנט. גיליתי שבאמת יש מקום עם שם כזה ולא רק זאת יש גם
עמותה של יוצאי היישוב שבראשה עומד אדם בשם ז'קי יורגראו.
התקשרתי למספר הטלפון וענה לי אדם חביב ואדיב בצורה בלתי רגילה
שמייד התחיל לשפוך עלי אינפורמציה חשובה. זו הייתה לי שיחה
ראשונה עם ז'קי המנוח.
ז'קי
מיד קישר אותי לשורה של אנשים שהכירו את הסבא רבא שלי הרמתי
טלפונים ונפגשתי עם האדונים אלנבוגן, יורן ואפטר והפגישות עמם
והמידע שמסרו לי ריגש אותי עד דמעות.
בעקבות
מפגשים אלו גיליתי מידע על שורשי משפחתי ונחשפתי לטרגדיה
העצומה שעברו הם כמו כל הקהילה והעם היהודי. אין לי מספיק
מילים על מנת לתאר את הכאב וההתרגשות העצומה שאחזה בי בעקבות
המידע ובעקבות האפשרות לשחזר את שורשי משפחתי ולהעביר מידע זה
לאלו ממשפחתי הנמצאים בחו"ל. בעיני היכולת הזו לשחזר ולשמר את
הקשר בין החוליות בשרשרת הדורות היא בעלת חשיבות עצומה לזהות
העצמית – האישית, המשפחתית, הלאומית והיהודית !! עלינו לזכור
תמיד ואני מתייחס פה בעיקר לדורות הצעירים יותר, כי לכם זה ככל
הנראה מובן שזכינו בימי חיינו להגשים את חלומם של אבות
אבותינו.
כל זה
לא היה מתאפשר ללא אישיותו המיוחדת ופועלו של ז'קי. אני יכול
לאמר שזכיתי בזכות גדולה להכיר את ז'קי עם החיוך התמידי. תמיד
ניכר היה שעבודת הקודש של שימור המורשת של גורה הומורה בערה
בעצמותיו ולמרות האש הפנימית התנהל תמיד בצורה שקטה, סולידית,
מחושבת ומכובדת. אין ספק, כי בזכות אישיותו המיוחדת הוא רתם
אותי, (שכפי שאמרתי עד לאחרונה לא ידעתי כלל שיש לי קשר לגורה
הומורה או לבוקובינה), להשתתף בארגון עצרת הזיכרון המיוחדת
בבית התפוצות.
כאמור
יכולתי תמיד להרגיש עד כמה עניין השימור וההמשך בוער בו, ומראה
פניו אשר היה בהן חיוך קל מאוד, חיוך של ניצחון על כוחות הרשע
הארורים שקמו בניסיון לכלות את עמנו, ביחד עם דמעות כאב שראיתי
בזויות עיניו בעת שגזר את הסרט מעל שלט הזיכרון לקהילה בבית
התפוצות, נותרו ויותרו בזיכרוני.
תודה
ויהי זכרך ז'קי ברוך.
דבריה של עדי רם – בת אחותו
של ז'קי
ז'קי
דודי היקר והאהוב
זיכרון
ראשון שלי ממך בהיותי בת שלוש בערך
ג'קי
זה הדוד שמביא לי תמיד שוקולד
כך אני
זוכרת אותך בגוונים חומים וטעם מתוק
זיכרון
שני שלי ממך בהיותי בת שבע-שמונה בערך
ג'קי
זה הדוד שמביא תמיד לביתנו סלים עמוסי כל טוב
כך אני
זוכרת אותך בשלל ריחות,טעמים וצבעים
נמצא
שם בטעם העגבנייה העסיסית
והתפוחים הירוקים מרמת הגולן
נמצא
שם במטבחה של אמא
תמיד
קשוב , מעניק ומסייע
זיכרון
שלישי שלי ממך מהשנים הרחוקות ההן
במטבח
של אמא בה תיבלה היא תבשיליה
בעלילות גבורתך מהימים ההם
בגורה
הומורה העיירה
עת
שובב גדול ורב מעללים היית
שובה
כל לב ועין
אח
גדול ונערץ
ג'קי
השובב
זיכרון
רביעי שלי ממך מימים עברו
אותם
שזרה אמי בסיפוריה פירורים פירורים
על
דודי ג'קי הגיבור בימים הקשים ההם של השואה
איש
משפחה מסור ונאמן
זיכרון
חמישי שלי ממך
מחבר
אליו יחד את כל הזיכרונות
לאגודה
אחת
ג'קי
דודי היקר
אוהב,דואג,נאמן
ולפני
הכל
ומעל
לכל
טוב לב
יהי
זכרך ברוך!
באהבה
עדי
(אידה) בת יפה אחותך.
דבריה של מרים (מיה) וינפלד
לבית האס
בע'ה חיפה כ"ז
בתשרי תשס"ט 26.10.2008
ערב
טוב !
ההיכרות רבת השנים בין משפחתי - משפ' האס לבין משפ' יורגראו
קשורה לתחנות לא מעטות בחיי שתי המשפחות.
-
מוגילב – טרנסניסטריה.
-
גורה - הומורה עם שובנו לשם ולימודים בביה"ס אשר הוקם ע"י
הקהילה היהודית.
-
אניית פן – יורק בדרכנו לארץ ישראל
-
מקווה ישראל ומגורים ולימודים משותפים עם לוצ'י ז"ל.
את
יעקב – ז'קי הכרתי כבכור המשפחה וגם כבעלה של
אוקה.
קשרים
אמיתיים התפתחו על ידי היוזמה של משפחת יורגראו לערוך מפגש בין
יוצאי העיירה.
ההמשך
ידוע – ודובר על כך רבות, ברצוני לדבר על האיש
יעקב הבכור
כידוע
– בתורה חוייב הבכור ליטול על עצמו לתפקד כסגן של אבי המשפחה,
יעקב בתור היותו בכור נהג בהתאם לכתוב בתורה ואף יותר מזה.
הוא
מימש את התכונה המולדת והעביר אותה למשפחה הגדולה והם יוצאי
גורה הומורה . הוא יזם והגה רעיונות יצירתיים, הוא הצטיין
בכושר המנהיגות שלו ועוד.
הפעילות האינטנסיבית שלו הייתה חלק חשוב בחיי המשפחה שרגא ,
אוקה והבנים הנהדרים. הוא השכיל לשתף אנשים רבים וטובים כי
המסר שלו היה לזכור, להזכיר ולשמור על קשר. הוא נטל על עצמו
אחריות ללא גבול והכל למען החיבור בין העבר, ההווה והעתיד.
יהי
רצון שנמשיך להיפגש בטוב – את ז'קי אי אפשר לשכח !
דבריו של שרגא ישורון –
אחיו הצעיר של ז'קי
לפני
זמן מה ביקרתי במוזיאון של אומן יהודי – אוסטרי ידוע ובין
תמונותיו המרשימות הופיעו גם 4 שורות כתובות.
השוכח את העבר - לא יהיה לו עתיד
העוקר את השורשים - לא יצמח
וכמו
מבין הערפילים הופיעו בפניי שני אנשים מאוד משמעותיים בחיי.
כתב היד הזכיר לי את גיסי הצייר צבי ברגר ז"ל שגם הוא היה משלב
בחלק מציוריו מסרים כתובים. מאחורי המסר ניבט בי אחי ז'קי ז"ל
וכאילו אמר לי : "קח את המסר הכתוב במילים אלה ותעביר אותו
הלאה לכל אנשי שלומנו וצאצאיהם שימשיכו ויגברו אתפעולות
ההנצחה של קהילתנו".
אחי
ז"ל נולד בסוף שנת 1927 ואני נולדתי בסוף 1936
9 שנים
הפרידו בינינו – הפרש שהיה משמעותי מאד .
בתקופת
השואה בגיטו מוגיילב ז'קי עבד בכל עבודה אפשרית וגם סיכן את
חייו לא פעם כדי להקל ולו במקצת את תנאי חיינו. לאחר השואה הוא
עלה לא"י בהעפלה, אני והוריי עלינו ארצה רק ב- 1950 , כל אחד
מאיתנו היה טרוד במאבק ההיקלטות וההתקדמות בחיים הלא פשוטים
במדינת ישראל הצעירה.
קשר
משמעותי נוצר בינינו כאשר ז'קי ואוקה עם עוד מספר חברים הקימו
את העמותה ליוצאי גורה הומורה . ז'קי ביקש ממני לאסוף חומר
לספר על העיירה גורה – הומורה. אני קיבלתי את המשימה ולא רק
כהיענות לבקשתו אלא שבשבילי זה היה אתגר בלתי רגיל .
אני
חושב שבפעולתנו זאת שהשתתפו בה גם צבי וגנר ז"ל ושלמה אפטר
שייבדל לחיים טובים תרמנו תרומה ערכית חשובה להנצחת הזיכרון
ההיסטורי של קהילתנו.
עכשיו
אני רוצה לבקש מכם: אנא !
אל
תפסיקו את פעולות ההנצחה ! האפשרויות רבות וקצר המצע מהמשתרע
אנא ! הימצאו בקשר עם חברנו הצעירים ממשיכי דרכנו. וכמו שנאמר
בתורה: "ואנחנו בזקנינו ובצעירנו נלך".
|